לעומתו, עורכי הדין של הקצבים טענו שגם החכם באשי לא יכל לאסור על שחיטה, ורק הייתה לו את הסמכות לקבוע על איזה בשר הוא חותם ככשר, והציבור החליט אם לאוכלו או אם לאו.
מה גם שכלל לא ברור שבהתאם לדבר המלך ירשה הרבנות הראשית את כל סמכויותיו של החכם באשי.
מייצגי הקצבים העצמאיים גם נסמכו על העובדה שלא כל הקהילות שוחטות בפיקוח הרבנות, קהילת יהודי פולין לדוגמה שוחטת באופן עצמאי וכלל לא סומכת על כשרותה של הרבנות, ולא משלמת מיסים לרבנות הראשית.
לאחרונה, כחודש לאחר המשפט ניתן פסק הדין - אין לרבנות הראשית שום כוח אזרחי, רק סמכויות רוחניות, כפי שעולה מחוקת המנדט - דבר המלך.
הרבנות יכולה רק להזהיר שומרי דת, ולא לנקוט בכלים חוקיים. הדת נפרדת מהמדינה.
פריצת הגדר של הקצבים, הפנייה לערכאות הבריטיות והפרשה כולה מעוררות סערה בציבור, בבית הכנסת הגדול התכנסו רבנים עסקנים ורבים מבני היישוב והביעו מחאה נגד פורצי הגדר.
בנוסף, אספת ועד הקהילה בראשות ראש העיר דיזינגוף הביעה את צערה על הפנייה לערכאות משפט חיצוניות בסוגיה פנים-יהודית.
לאחר הינתן פסק הדין אף יצאה משלחת של רבנים, ובראשם הרב קוק לפגישה אצל הנציב העליון. הנציב שמע את טענותיהם אך השיב שאינו יכול להתערב לאחר שכבר התקבל פסק הדין.
