באחד מבתי התפלה הנוצרים בעיר קטנה באמריקה, נערך משפט מעניין נגד משה רבנו, מפני שלפי התנ”ך הרג משה איש מצרי וטמנו בחול. קהל רב היה נוכח במשפט זה.

ויכוח סוער התחולל בין התובע הכללי ובין סניגורו של משה רבנו. הסניגור הוכיח בראיות חותכות מתוך התנ”ך גופא, שמשה הגן על הזקנים היהודים נגד המצרים, ושהרצח נעשה אחרי תגרה.

חבר השופטים התייעץ במשך שעות אחדות. לפני פרסום פסק הדין, חלק מהשופטים עמד על דעתו לחייב את משה, אך אחרי התייעצות בכובד ראש הוחלט לזכות אותו בדין. פסק הדין המזכה את משה הוקרא בקול רם לפני ההמון הרב שעמד באי סבלנות, והידיעה שמשה בן עמרם זכה במשפטו נתקבלה בתרועות שמחות ע”י כל הנאספים.