ירושלים נשכחה:

ההכרע של החיים האמנותיים נתן לתל אביב. בה האופירה, בה שלשת התיאטרונות בה האמנים, אך האין זאת אי נורמליות? בסיס אמנותי חמרי אין לתל אביב כמו לירושלים, והוד אמנות טבעית ואצילות עילאה ורוח קדש של אמנות מרחפים דוקא על ירושלים.

לא יועילו כאן כל נימוקים מתנגדים. הטבע, פעמי השכינה המרחפת עוד היום על הריה ועמקיה של ירושלים, ההוד העליון, החסד העליון – כל אלה משרשיה של האמנות הם.

האם שיבה לארץ ישראל היא רק בגוף ורק אל הקרקע? והאין שיבה שרשית גם אחרת?

מקום שנצחו לוויים על הנחילות ועל השמינית, על כינור ועוגב ומינים, מקום שזימרו אסף והימן וידותון, מקום שנתנו פרקי חזון עולמים – האינו כדאי שנחזור אליו להיות תועים בו ומבקשים את אשר נתק ואת אשר אבד?

ירושלים היתה ותהיה מרכז אמנותי בארץ!

ירושלים, בית הכרם.