אחד הקצינים הרוסים הגבוהים של הצבא הצאריסטי, היגר אחרי המהפכה הבולשבית לארצות הברית, ויהי משורר במקהלת תיאטרון גדול בניו יורק. באחת ההצגות האחרונות קיבל תפקיד קטן בתור בולשבי. הקצין לא יכל להרגע שדווקא הוא צריך לגשם על הבמה את אחד מאותם האנשים שהחריבו את כל הוויתו ועברו המזהיר. כל ערב, בתום החזיון, חזר לביתו כשדמעות נוזלות מעיניו. ביום בהיר אחד לא היה יכול להתאפק יותר ויאבד את עצמו לדעת.