בטבריה קמה תנועה “להחרים את המחרימים”, ולצאת מהבתים שהוקמו בעבודה זרה, ע”י פועלים שאינם יהודים. התנועה התפשטה ובית אחרי בית התרוקן. בעלי הבתים החלו לנהל מו”מ בדבר הוספת בניינים לבתיהם כדי “להכשיר” את כל הבית. עוזבי הבתים הקימו צריף מגורים זמני ל-18 אנשים.