ביקורת ׳הארץ׳ על תפילת ראש השנה בתל אביב:

בימי החגים בבית הכנסת הגדול של ת”א היתה הפתעה נעימה לחלק גדול מן הציבור הצפוף של אלפי מתפללים ומתפללות - האדון גוזמן, ששימש חזן ראשי כאחת הקהלות החשובות ביותר ברוסיה, התגלה לפני הקהל התל-אביבי כאחד מגדולי החזנים בדורנו, בעל השכלה מוסיקלית גדולה, בעל טינור חזק ערב וצלול, ובעל טעם מפותח – מה שאינו מצוי ביותר בין החזנים.

במשך שעות שלימות ידע גוזמן למשול בקהל העצום ולהקסים אותו. הקומפוזיציה הנהדרה שלו ל”על ידי עבדיך הנביאים” שב”זכרונות” עשתה רושם גדול על הקהל. הפתעה נעימה היתה גם המקהלה היפה והמשוכללת. בכמה פרקים ״ונתנה תוקף”, “היום הרת עולם” וכדומה - התרוממה שירת המקהלה לגובה ולשלמות בלתי מצויה.

יש אולי להעיר, ש”שירת הסדר” הנשגבה מיסוד החזנות המודרנית התבלטה אולי בתפלתו של מר גוזמן, ביחוד ביום הראשון של החג, קצת יותר מן המדה על חשבון “שירת הרגש” המסורתית. גם הפריעה במקצת הצטופפות הקהל, נעדר הכרטיסים, מסביב לבית הכנסת.

בנין בית הכנסת, שעדיין לא נשלם עוד, אבל עם זה הוא עושה כבר היום רושם גדול מבפנים על ידי הקוים היסודיים של הכפה העצומה, התאים הפעם יותר ל”מקום קדוש” ולתפילה הנהדרה, ואף ה”מפונקים” שבקהל, האמונים עלי אירופה, מצאו הפעם סיפוק בבית הכנסת שלנו.

בתוך הקהל הובעה המשאלה הכללית לראות את מר גוזמן בתור חזן ראשי קבוע בביה”כ הגדול של תל-אביב.