בשבת האחרונה ניסתה כנופית אנשים שנשלחה מטעם הרבנות להתפרץ למגרש המכבי־חשמונאי בירושלם, למען הפריע בעד הפעולה הספורטית בשבת. ועל־סמך זה בקרה משלחת של ועד המכבי־חשמונאי את הרב הראשי א”י קוק.

המשלחת העמידה את הרב על הטעות הגדולה להתפרץ בלי רשות ובעיקר בלי לבוא בדברים עם עורכי הספורט לפני השבת. הרב הודה על טעות זו ותרץ אותה בקנאת־הדת ובבערות־ההמון, הוא אינו נוטה לסקנדלים ומתנגד הנהו לפרעוניות, הכל לדעתו צריך להעשות במתינות ובנעימות.

חברי המשלחת הביעו לרב את רגשות־הכבוד וההערצה אשר חברי המכבי בכל אתר ואתר רוחשים לדת ישראל. להבא יקחו חברי המכבי על עצמם למנוע כל חלול־שבת בתחום המגרש.

בשבת לא ימכרו כרטיסים ליהודים, וכמו־כן יאסר העשון בשבת בכל תחום המגרש. בנוסף ישתדלו חברי המכבי למצוא פתרון מתאים ונאה לשאלת הספורט בכלל.

הרב קוק הביע את הדברים הבאים: “הספורט הוא דבר שבקדושה. התנועה המכבית היא אחד היסודות הכי חשובים בתנועת התחיה שלנו. בספורט יש הרבה עדינות ואצילות־נפשית, יש בה הרבה אידיאליות. עלינו להשיב לעמנו את גבורת גבורי־יהודה הנחוצה לנו לבנין האומה וארצה. דעה משובשת היא הדעה המתנגדת לספורט, דעה זו אינה מתאימה לחיים ולמציאות, עלינו להלחם נגד המכשולים שבדרכנו ולחזק את כחותינו ולאמצם לבנין האומה.

אבל מצד שני, אסור לנו לחלל את השבת, שאיפתנו צריכה להיות לעסוק בהתפתחות הגופנית בכל ימות החול, אך לא בשבת! השבת נתנה לנו לענינים רוחניים בלבד. 

מקבל אני עלי לעזור לכם בכל ובעיקר בכדי שתוכלו לסדר את פעולותיכם החשובות באחד מימות החול. אני מסכים לדבר בציבור, לפנות אל הכלל ואל הפרט בעל־פה ובכתב למען ישוחררו הצעירים בזמן קבוע, שיוכלו לפתח את כחותיהם הגופניים. גם מהצד המעשי אוכל לעזור לכם, ישנם ביהדות אנשים גדולים בעלי שאר רוח שיתמכו בכם בכספם כשידעו שהספורט העברי בא”י עומד על מדרגה גבוהה וקדושה ושאינו נוגע בקדושת הדת. על ידי כך תאפשרו גם להמון ולנוער החרדי לטפל בגופם להבראת העם הכללית.

שמעתי את הודעתכם בדבר סדורכם להבא, אין אני יכול להסכים לסדורים אלה, לבי ולב כל יהודי עוד ידאב גם אחרי ההנחות האלה, אבל על כל פנים אני מודה לכם גם בעד זאת, השתדלו למלאות את הבטחתכם לשמור ולהשמר מחלול שבת ומחלול הדת.”